רש"י על שבת קכ״ה ב:ג׳

3 גמ' תנן התם - לקמן בהאי מסכתא:

4 האבן שעל פי החבית - והוצרך ליטול מן היין שבתוכה:

5 מטה - החבית על צדה והיא נופלת:

6 לא שנו - דמותר לטלטל החבית והאבן עליה דקתני ואם היתה בין חביות שירא להטותה שם שלא תפול האבן על החבית שבצדה מגביה ומטה על צדה והיא נופלת:

7 בשוכח - האבן עליה שלא במתכוין:

8 אבל במניח נעשית - החבית בסיס לאבן שהיא דבר האיסור ואין מטלטל את החבית:

9 ורב יוסף א"ר אסי - לקולא אמר ר' יוחנן לא שנו דהוצרך להטות את החבית ולא ניתן לטלטל האבן להדיא:

10 אלא בשוכח - דלא נתכוין לעשותה כלי:

11 אבל במניח נעשה - האבן כיסוי לחבית ומגלה אותה כדרכה: